קהילת Pages
צ'אטים ודיונים בקהילת הpages.
4 נשמות
הכול
pages
לפגוש אנשים חדשים
50,000,000+ הורדות
צ'אטים ודיונים בקהילת הpages.
4 נשמות
הכול
pages
לפגוש אנשים חדשים
50,000,000+ הורדות
אין עדיין אף פוסט!
פוסטים קשורים
עבור אישה שלא רק מקשיבה למוזיקה, אלא ממש חיה בתוכה, צפייה ביצירת אמנות מתפתחת היא אחת החוויות האינטימיות ביותר שאפשר לדמיין 🥀. עם הזמן, Let There Be Light של Polyphia התגלתה בפנינו בשלוש צורות שונות. תחילה יצאה גרסת האולפן הרשמית — רחבת יריעה, קולנועית ועוצמתית בהיקפה ⚡. אחריה הגיעה גרסת הדמו… קרא/י עוד
קרא שני עמודים של קריאת חובה. 😒X קרא 40 פרקים כדי לגלות אם בני הזוג נשארים יחד.😏


אני לא יכול שלא להרגיש שהתכונה הרעילה שלי היא שאני לא בטוח מה אני עושה לא בסדר. זו לא שיחה של ״אוי, מסכן אני״, אלא שיחה עמוקה על חוסר ודאות. אני לא עצוב בגלל הסטטוס הזוגי שלי, אלא יותר משתוקק לדעת מה בדיוק אני צריך לשפר כדי להיות נגיש יותר. אני מרגיש אהבה בעוצמה כזו שהיא נשפכת אל הדפים בצורת שירה,… קרא/י עוד

איך אתם מתעלים את המחשבות שלכם, או משחררים קיטור, אם תרצו? בשבילי, הדרך היא לכתוב אותן. אני עושה את זה לפחות פעם בשבוע, או לפחות זו המטרה. לפעמים אני עושה את זה במשך 2–3 שעות ברצף, ובסופן יש לי 5–6 עמודי טקסט. מחברת המחשבות שלי כבר מכילה יותר מ־300 עמודים. אולי יום אחד היא תהפוך לספר, מי יודע.
אממ אני רוצה את שניהם זה כל כך טוב, אני ממש אוהבת את בניית העולם ואת הגיבורה הראשונה שאני באמת אוהבת כבר מההתחלה ואוקיי, אם הייתי צריכה לבחור בין המתח בין הדמויות הראשיות והסיפור הכללי ב-500 העמודים הראשונים לבין הסצנות הלוהטות שאחר כך, הייתי בוחרת בראשון, הרבה יותר מהנה, אבל אני ממש נהנית מזה… קרא/י עוד

קיבלתי את העותק שלי. קראתי את נקודת המבט של אזריאל בעמודים האחרונים של הספר, כפי ששרה המליצה, ואני לגמרי בצד של ריסאנד כשהוא אמר שאזריאל לעולם לא יוכל לראות את אליין ככה שוב.

כשאני כותב אני לעיתים קרובות מרגיש שזו המוזיקה שאני משתמש בה שמעצב את זה. אני תוהה אם אני לבד בזה או שאנשים גם משתמשים במוזיקה כדי לעצב את עולמם בתוך הדפים שלהם. אם כן, מה המוזיקה הנבחרת שמשתמשים בה?
קצת על הספר שלי. אלבום צלקות "צלקות שלי הן דפים בספר שנכתב עם דמעות, אבל נקרא בגאווה. כי כל שורה של כאב הפכה לבית של לידה מחדש.”

מישהי קצת קינאה בתשומת הלב שהבת שלי הקדישה לדפי הצביעה שלה. אז היא נדחפה לתמונה כדי שגם היא תקבל תשומת לב 🤣

קראתי שבעה ספרים מאז שסיימתי את בבילון של ר. פ. קואנג, ועדיין הלב שלי כואב בשבילו. חלק ממני עדיין תקוע בעולם הזה, לא מצליח לשחרר לגמרי. כמישהו שלמד ספרות באוניברסיטה, הרגשתי חיבור מיוחד לחקירה שלו של שפה וכוח שלה. התיאור שלו של קולוניאליזם, גזענות ומהפכה היה כל כך עמוק שזה גרם לי להרהר בדברים… קרא/י עוד

מייקל התעורר עם אנחה, מנגב את עיניו. הוא הגיע לטלפון שלו—14 בפברואר. הוא התחיל בכוח את טקס הדום-סקולינג כשהריח פגע בו: קפה וקינמון. עדיין במכנסי הפיג'מה שלו, טלפון ביד, הוא עקב אחרי הריח מחוץ לחדר השינה. הוא כמעט יכול היה להניח שהקפה—אולי חלום חצי-ער של חום שבו הוא הכין את המכונה ושכח—אבל המראה… קרא/י עוד
עוד 50 עמודים לסיום🤧







ארכיטקטורת השכחה לשכת העריכה הסופית הייתה תלויה באוויר כמו תיבת נגינה מורכבת, מלאה בגלגלי שיניים, ממש בקצה העולם, במקום שבו מדפי הגיר העצומים והמתפתלים של הספרייה נמסרו לים האינסופי. הים לא היה עשוי מים, אלא גאות איטית, חושנית, של סיפורים שלא סופרו. הוא היה מרחב אפל ומנצנץ, שהתגלגל תחת שמי דמדומים… קרא/י עוד
אתה יכול כמו לקחת תמונה ליד פריט נפוץ. כי קראתי 60% מהספר בכשעה על ה-Samsung Galaxy S24 שלי. אני יודע שזה לא מהירות גדולה. נאמר 136 בדיגיטלי אבל באינטרנט מצוין כ-200+ עמודים.
טבעת סביב הוורדים, כיס מלא בפרחים אפר, אפר, כולנו נופלים טבעת סביב הוורדים, כיס מלא בפרחים אפר, אפר, כולנו נופלים שירי ילדים נאמרים, בתים בראש שלי לתוך ילדותי, הם מוזנים בכף אלימות מוסתרת נחשפת, חושך שנראה אמיתי תסתכל על הדפים שגורמים לכל הרע הזה אחד, שתיים, חגור את הנעל שלי שלוש, ארבע, סגור את… קרא/י עוד

שלושת הריחות הכי טעימים - ריח של קפה חם, מאפים טריים, ודפי ספר חדש…

יש אנשים שכותבים את רגשותיהם כי מילים הן הדרך היחידה שהם יודעים כיצד להציל את מה שיש בתוכם מטביעה. הם קוראים ספרים כי, בין הדפים, הם מוצאים דברים שהעולם נכשל במתן להם… אולי הם מוצאים את עצמם, מישהו שדומה להם, או חיים שהם היו רוצים לחיות. 📖


זה מייצג את הילד הפנימי שלי ששמרתי והחבאתי מהעולם אבל לא מעצמי, מדריך אותי הלוחם הקטן דרך בית הספר הנפשי האשלייתי ושטח הניסוי שבו אנו יכולים לחיות או את החוויה האנושית. ניסיתי ליצור את ההרמטית "כמו למעלה כך למטה, כמו בפנים כך בחוץ" תוך רמיזה על "ממדים" או "שכבות של מציאות" שמאכלסות את אותו מרחב… (נערך) קרא/י עוד

השבוע סוגר את דפיו. תן למחשבה שלך לנוח וללב שלך לנשום. ✨ שלום x אהבה. 💕


אבוד בעמודים של הסיפור שלי 🥀

מישהו אחר ער בשעה הזו? רוצה לשוחח? Haha





חוכמה נצחית משותפת בתוך דפים כדי לחשוף תובנות חדשות (נערך)

האם יש עוד מישהו שאוהב ריחות מוזרים? שמעו אותי.. דברים כמו: קריוסוט, ביטומן, גומיות, דפי ספרים חדשים, בנזין, גפרור שנכבה זה עתה? 🧐🤔

כעת לא זמין. אני איפשהו בין הדפים.

הסדרה הזו היא בעצם... רומני הארליקווין לגברים, אבל לעזאזל, הם כיף, וג'יימס מארסטרס קורא אותם היטב. ניאו-נואר שמתרחש בשיקגו. בכל ספר, אישה שהיא כמעט בטוח צרות עשויה להיכנס למשרד שלו, המקרים הנפרדים כנראה קשורים, ו... הוא הקוסם היחיד במדריך הצהוב? 😅 זה הספר האהוב עליי בסדרה האבסורדית הזו, כי הוא… (נערך) קרא/י עוד

המוח מגיע לגבול שלו ולבסוף משחרר את האחיזה שלו. מחשבות שהמשיכו להסתובב כל השבוע מתחילות להתפרק מעצמן, כמו דפים שנופלים ממחברת שכבר לא צריך לשאת. ה-10 של חרבות לא דרמטי כאן. זו ההבנה השקטה שההרהור המוגזם לא נשאר לו מה לפתור. משהו מסתיים פנימית לפני שמשהו משתנה בחוץ.
היום, רציתי לגרום למישהו מאיטליה לחייך קצת, אז ציטטתי לה מפטררקה, הסונטה 61, ששרתי פעם גם למוזה שלי. הנה תרגום לאנגלית, מהאיטלקית המקורית: ברוך יהיה היום, והחודש, והשנה, והעונה, והזמן, והשעה, והרגע, והארץ היפה, והמקום שבו הגעתי אל אותם שני עיניים יפות שהקשרו אותי; וברוך יהיה הכאב המתוק… קרא/י עוד
הביוגרפיה שלך ריקה, האם זה מייצג איך אתה רוצה להיראות לעין? האם עלי לזהות אילו מחשבות אתה מסתיר בכיסוי חסר המילים שלך? איך אני אמור לגלות אדם שמסתתר? בבקשה תן לי מדריך (בהשראת כל כך הרבה עמודי רפאים של אנשים שאין להם מילים רק תמונות)
כולנו רוצים מישהו שהוא טוב, כנה, ושונה, ואנחנו כותבים את זה בעמודים שלנו. אבל כשאנחנו חושבים על זה, אנחנו מבינים שכולנו מאמינים שאנחנו טובים וכנים בעצמנו. השאלה שאני תמיד חושב עליה היא: האם מישהו באמת 'רע'? או שמישהו פשוט לא מתאים לי, אבל טוב למישהו אחר? אני תמיד רואה את התשובה באינטראקציה אמיתית.… קרא/י עוד
INFJ הם סוג האישיות הנדיר ביותר אבל למה יש כל כך הרבה כאן?😆 לא, אפילו בעמודי פייסבוק של MBTI INFJ שלטו במספרים😆
אנחנו קוראים, נשמה מתוקה, נולדים עם מפתחות במקום מגנים. בעוד אחרים דופקים על המציאות, אנחנו מחליקים בין הדפים. אנחנו חיים היכן שהדיו נושם, היכן שהשקט יש לו דופק, היכן שקו אחד יכול לפרק אותנו או להציל אותנו. אנחנו פותחים דלתות שאף אחד לא רואה— בין שני עולמות, אחד עשוי אבק וחובה, והשני געגוע… קרא/י עוד