קהילת Tides
צ'אטים ודיונים בקהילת הtides.
7 נשמות
הכול
tides
לפגוש אנשים חדשים
50,000,000+ הורדות
צ'אטים ודיונים בקהילת הtides.
7 נשמות
הכול
tides
לפגוש אנשים חדשים
50,000,000+ הורדות
אין עדיין אף פוסט!
פוסטים קשורים
רק ההקדשה הרגילה שלי לפוסטים על קפה שלי. לילה טוב חברים. ✨
מה שהיה פעם לא יישאר לנצח. כאן ואז נעלם, כמו עננים מעל הים. גאות השינוי זורמת בכול. כמו שהקיץ הופך לסתיו. נוכל להתנגד ככל שנרצה. להפנות עורף לטבע בלעג ובבוז. אך הדבר מוביל לקיפאון. ובסופו של דבר מרחיק אותנו מן השמחה. זכרו, התודעה היא כמו אוקיינוס. מעמקיה חורגים מכל תפיסה פשוטה. לעולם לא נוכל להכיר… (נערך) קרא/י עוד
גאות גבוהות, וייבים טובים! (נערך)
אפילו כשיש גאות נמוכה, אתה משגשג אל תכבוש את האור שלך בשביל אף אחד, תן להם לראות כל נצנוץ שלך כמו שאני רואה אותך -Jj
שמים כתומים עפים גבוה, גלים מנופפים אומרים להתראות.
יכולתי לטבוע במהות שלך כשכל העולם מתמוסס מהנוף — רק אנחנו שניים, רוקדים על הירח. נתפסים למשהו חדש, בלי לוגיקה, בלי סיבה, בלי החכמים או לשונם הרציונליות. אפס הפך לאמנות. את — ליין משובח. גחליליות הציתו את החשכה. פרפרים העזו את כנפיהם. שברנו מהגולם שלנו כאילו היינו מיועדים לכך. בלילה קר, יכולתי… קרא/י עוד
פרידה, אתה של גאות שחורות לריקנות שנאמרה מראש ולסופית שם הסיבוב של כדורים מפסיק את סיבובם מאיפה כוכבים זרים אובדים לשמשות מוכרות בבריכות חצי-אבודות של חקירה שלא מראות לאן הלכת אחרי הפרידה.
ניסיתי להחזיק אותך, אבל אתה החלקת לי מהאחיזה, כמו לחישה ברוח, מדי חולפת כדי להימשך. נלחמתי נגד הגלים, נואש לשמור אותך קרוב, אבל לחיים היו תוכניות אחרות, ועכשיו, אתה לא כאן. לא יכולתי לעצור את השעון, לא משנה כמה ניסיתי, לא יכולתי לשנות את הסיפור, לא משנה כמה בכיתי. המשקל של מה שלא יכולתי לעשות… קרא/י עוד
מנסה לסיים לכתוב את הקטע הזה...
סיימתי עכשיו לצפות שוב בכל 5 הסרטים. שימו לב שלא עשיתי את קללת הפנינה השחורה אפשרות כי זו דעה שנייה שאני לא מוכן לשקול 😂
4 הצביות
כאשר משורר מוצא מוזה ועם הנשמה היה שותה הצבעים הללו נמתחים מחדש - דם האוקיינוסים שלה בגלים שלו כל כך מתוק לדבר על החיבוק הזה בצלילים לא ידועים עד כה גלים רגועים ורועשים בשמה עיניים חסרות למראות שונים עידנים מוזרים זזים כפי שהם עם זאת, יש דברים שמסרבים לגנב כזה אפור ינסה לגנוב את הכחול ויפול מול… (נערך) קרא/י עוד
הים השחור היא חיכתה לי ליד סירה צפה על פני הים השחור, שם רוחות נשכחות בנו את בתיהן מעצב ותפילות לא גמורות. המעבורת לא דיברה מילה. רק פרסה את ידו החיוורת החוצה, דרשה תשלום כבד יותר מזהב, כבד יותר מהזיכרון עצמו. אך האוניה מתחת לרגלי הרגישה מוזר קלילה, הרבה יותר קלה מהספינות שעוברות את הימים… קרא/י עוד
אישה בגוונים כהים ושפתיים אדומות, הביטי לי בעיניים ואל תגידי לי לא להתאהב. אישה עם שיער אדום וגבות שחורות, הביטי בשפתיי ואל תגידי לי לא לנשק אותך. הביטי בי—כי עם רק אחת מההצצות שלך את יכולה לכבות את האש בתוכי, ולהעלות גאות בתוך רצוני, ולהפוך את ליבי לורדים.
על כל זיכרון נעול מאחורי סורגים, כשעור זוכר צלקות דוקרניות, והחושך הופך לידיד מוכר, כדי להזכיר לך את הסוף הבלתי נמנע. אבל צללים לא נוצרו בלי אור, ומעבר לאשליה כזו טמון הקרב, בין אלה החותכים לאט את החבל, ובין אלה שחולמים לרדוף אחרי תקווה. הגאות של הזמן עדיין חסרת מנוחה, על כל שעה של חול… קרא/י עוד
הפקודה הייתה: הפכתי לבלתי מזוהה אחרי שאהבתי אותך. הייתי שם - צופה במים מסתובבים סביב ניקוז בצל קפוא שהוטל על ידי אור קר יותר הייתי שם - באיזשהו גבול של מפגש עמום יותר כאשר השתקפויות ספקולריות זרחו לא שלמות הייתי שם - כשערפל הצטרף למאמץ מזיע המחשבות שלי חוזרות בקווים anxious, aching הייתי שם -… קרא/י עוד
אני רוצה להיות זר לאלה שמכירים את שמי, לשחרר את העור הזה של "תמיד כאן," את הלב הזה שנשמר בשרשרת. אני עייף מלהיות העוגן בגלים העולים והלא נחים שלהם, נושא את הרוחות הכבדות שבהן כל השקטים הרכים שלי מסתתרים. אני רוצה לצעוד לתוך האפור, להיעלם מהמסגרת, שם אף אחד לא מחפש את נשמתי הקשורה או לוחש את… קרא/י עוד
השמיים שופכים זהב על הלילה, פנס תלוי בכחול קטיפתי— ירח הקיץ, מלא בבטן, מבריק, לוחש סודות ישנים אך אמיתיים. היא מזמזמת דרך שדות ירוקים ישנים, דרך לבבות חסרי מנוחה ועצמות שקטות, חוט כסף, רך ובלתי נראה, תופר נשמות לצלילים עתיקים. האוויר סמיך עם נשימה פורחת, פרחי בר מקבלים בשקיעה רדומה, ואפילו הצללים… קרא/י עוד
אז בעולם של בינה מלאכותית וטכנולוגיה ששולטת, האם אנחנו מאבדים את האמנות של השיחה? אני רואה אינספור אנשים מפרסמים על חוסר קשר או פשוט נשמה פשוטה לדבר איתה? זה שינוי של הגלים עם איך שהטכנולוגיה משתלטת, אנשים אבודים בטלפונים, קונצרטים שבהם אנחנו פשוט לא מחבקים את הרגע אלא מקליטים בווידאו. אינספור טיק… (נערך) קרא/י עוד
אתה יכול לדמיין שצריך לעבור דרך סוג של גאות ושפל שמגיעות והולכות? גאות שמתרוממות ואז נעלמות, משאירות גלוי מה שהיה מתחת למים? מאז 2011 אני מרגיש כך, זה מוזר להיות בדיכאון כל כך הרבה זמן. אפילו כך, אני לא אוהב פסיכולוגיה, אל תיקח את זה אישית, קשה לי לדבר על בעיות אישיות עם אנשים זרים לי.
מכל נשמה שהעולם ראה לנכון להחזיר, מכל זיכרון אבוד שנשאר לבעור, הגאות החזירה את האוקיינוס, הקור החזיר את האביב, וזמן שיחזר את המשקל השבור של כמעט הכל. הצעדים מצאו את סף הדלת, השחר החזיר את האור שלו, והצללים עשו את השלום השקט שלהם עם סיום הלילה. אך בעמידה בדלת הפתוחה, שם כל… קרא/י עוד
האם הגאות מגיעה או הולכת או פשוט רפויה?
לפני תהום בים קוסמי - עידנים צפים חצי-שכוחים לי עם הבהוב מבריק דרך גאות שלמה מבט שונה דרך איזה מסך מכוסה אבק הריקוד הזה של סצנות בלתי מוגבלות מעבר לאת'ר אמרנטין עובי של צמח במרחקים מטפטף סביב העיניים הכחולות הללו אני רוצה לדעת לאן הם מובילים מעבר לחלום הזה; לעולם השינה הזה.
קדוש על ידי הקבר, אך מדוכדך בנדיבות. פורמים את הצלילים של האבל על מראות מסתוריים של ניצוצות זוהרים, שמאירים את שמי הלילה של יופי דועך הידוע להיות מודע בסוד על ידי הטבע. הנשר רעב לבשר של הנופלים, בעוד הירח בוכה פרובידנס של שלום, שתיקה מדוברת, מאפשרת ללב השבור ליילל אל הכוכבים כמו סימנים של בכי מר… קרא/י עוד
כותרת: כוכב ננסי כחול (בית 1) הכוכב הננסי הכחול שלי, הכוכב השמימי שלי, פעם, מזמן לפני שאני, אני אי פעם יודע, ראיתי את הגאות נכנסת, זוהר איטי ויציב, כמו לחישות מעולם שאני לא יכולתי להחזיק. אומרים שאיטי ויציב מנצח את המרוץ, אבל הייתי אבוד רק מביט בחלל, מעולם לא הייתי צריך אותם, מעולם לא הייתי צריך… קרא/י עוד
כמו הגאות והשפל, כל הדברים זורמים ונשארים, מה שנשאר זו הכוח הפנימי לשחרר. אני ממקד את מבטי בשמש העולה, כי רוחי היא ברזל והמסע רק התחיל. 💯🔥
כמו שאר העבודות שלי, שנולדו מהפלטה שלי שאינה יכולה להכיל את מצב הרוח והרגשות שלי בלילה, שמעידים עליהם רק הירח והכוכבים, צופים בי בשקט כדי לבטא בכמה מכחולים ומילים. החיים לא הוגנים ולא יהיו לעולם. הגעתי לאבן התחתית ונראה שאף אחד לא מבין. זה מחניק.. ככל שאני מתנגד לזרמים, כך אני מתעייף יותר. עכשיו… קרא/י עוד
המשמעות של החיים אינה ניתנת. זו משהו שאנחנו יוצרים דרך האמונות שלנו, הרגשות שלנו, והבחירות שאנחנו עושים בכל יום. אם האדמה מתחת לרגלינו מעוררת פלא, אז גם הכוכבים שמאירים את הלילה, הירח שמנחה את הגאות, והגלקסיות שנמתחות מעבר לדמיון. יש סביבנו עצמאות, מסתורין שמזמין יראה והרהור. חלק רואים הדרכה… קרא/י עוד
בלתי ניתנים לתיקון כזה כדור מריר-מתוק; לא שאני שיקרתי, אלא שהמילים שלי, מחוץ לרצונות שלי, היו מתאגדות כדי להציג אותי כשקרן. לגעת באת'ר זה דבר אחד; להישאר נאמן לעצמך בתוך הכאוס של הזרם, דבר אחר לגמרי. שוטף את עצמי, גאות הורמונלית מתנודדת בין האוזניים שלי בהיפנוזה רועדת, ואני מרגיש את עצמי צף,… קרא/י עוד
האלה שבצד השני מי הם? לא משנה מה מזג האוויר הם לוקחים את זה בקלות אפילו עם חיוכים ובזמן שאתה בוכה הם בוכים יותר חזק רק בשבילך האלה שבצד השני שלוקחים אותך איתם לגלים רכים יותר כשזה נהיה עצוב אתה יכול להתפלל שהאלה שבצד השני תמיד שם עם הם לצידך אתה יכול להיות בטוח שאין דמעה שנשפכת לבד אין פצע שלא… קרא/י עוד
ההיסטוריה של המזרח התיכון בתחילת המאה ה-20 מציעה דוגמה בולטת כיצד זה עובד על סקאלה עולמית. שני דמויות—תומאס אדוארד לורנס (המוכר יותר כלורנס מאראב, 1888–1935) וגרטרוד בל (1868–1926), קצינים בריטים, ארכיאולוגים ודיפלומטים—נתנו הכל שיש להם לאזור: את האינטלקט שלהם, את האנרגיה הרגשית שלהם ואת… קרא/י עוד
אדריכלות מאחורי הקופסה שלב 2 גישה זו שיחקה תפקיד מרכזי בחלוקת המזרח התיכון לאחר מלחמת העולם. ברגע שחברה מחולקת, קל לשלוט בה—בתנאי שהמיקוד שלה מוסח מבעיות פנימיות שלה לעבר "חוקי המשחק" מלאכותיים—מסגרות שמשרתות את האינטרסים של אלה שבשלטון. דוגמה היסטורית בולטת כיצד זה פועל על סקאלה עולמית היא… קרא/י עוד
המים משקפים את האורות של העיר, בדיוק כמו שהמחשבה משקפת את הרגעים של העבר.