קהילת Constellations
צ'אטים ודיונים בקהילת הconstellations.
176 נשמות
הכול
constellations
לפגוש אנשים חדשים
50,000,000+ הורדות
צ'אטים ודיונים בקהילת הconstellations.
176 נשמות
הכול
constellations
לפגוש אנשים חדשים
50,000,000+ הורדות
פוסטים קשורים
הסתכל מקרוב על הכוכבים! ⭐ שביל החלב זורח מעל האגם, וכמה קבוצות כוכבים מסומנות בשמיים. 🔭 כמה קבוצות כוכבים אתה יכול לזהות בתמונה הזו? 💫 האם אתה יכול לשמות לפחות 3 מהן מבלי לחפש? 👇 השאר את התשובות שלך בתגובות! בוא נראה מי מכיר הכי טוב את השמיים בלילה. 🌠 (יש לי את התמונה עם התשובה בשבילך… (נערך) קרא/י עוד
11 באוקטובר 2026 / 21.04 Canon EOS R5 / RF 16 mm. שביל החלב : 120 שניות / f2.8 / iso 1600 x 3 תמונות (אסטרא) Fg : 60 שניות / f2.8 / iso 6400 x 1 תמונה אדם : 6 שניות / f2.8 / iso 4000 x 1 תמונה תהליך : LR + Sequator + Siril + PS + LR איכות : 21.78 מגניטודה / דרגה 3.6 (נערך)
האם אי פעם תהית כמה כוכבים מעולם לא ראינו, רק מפני שאורם עדיין לא הגיע אלינו? כמה גלקסיות שלמות קיימות מעבר לגבולות התצפית שלנו, חיות את חייהן בדממה, בלי לדעת שבמקום כלשהו מישהו מנסה להבין אותן? לפעמים נדמה לי שהחיים דומים מאוד. אנחנו עומדים בקצה היקום הקטן שלנו, אוחזים בהחלטות בידינו כמו בכלים… קרא/י עוד
בתוך התודעה האנושית שוכן יקום שלם — גלקסיות של מחשבות, קבוצות כוכבים של זיכרונות, חורים שחורים של שאלות שנותרו ללא מענה ואוקיינוסים של רגשות שמילים לעולם לא יוכלו לתאר במלואם. אי שם בין הדמיון למציאות, אנחנו יוצרים עולמות שאיש מעולם לא ראה, נלחמים בקרבות שאיש אינו יודע עליהם ונושאים חלומות שאולי… (נערך) קרא/י עוד
חלק מהקשרים לא צריכים שם או יעד. הם קיימים כמו קבוצות כוכבים — נראים רק אם אתה מסתכל למעלה, משמעותיים גם אם הם רחוקים זה מזה. אני מקווה מה ששיתפנו — הלילות המאוחרים, השירים, הפסקות השקט — היה משהו אמיתי עבורך. זה היה עבורי. תודה שהיית חלק מהשמים שלי. — איימיזינג ✨ @Dandan; לא לא דן.. דן… קרא/י עוד
גיליתי אפליקציה בשם סטלריום, היא מראה את שמות הקבוצות הכוכביות, כוכבים אני לא יודע איך יכולתי להתקיים בלעדיה בכנות
או או או הדרך שבה אני מרגיש אליך לא כתובה בכוכבים אלא במקום עמוק יותר— בין השקט של הנשימה וההד של שם שאני אף פעם לא אומר בקול רם מעבר לכוכבים מעלינו מעבר למילים שאני מחפש זה תמיד חי כאן— שקט, כואב, בטוח— בתוך הלב שלי כל פעם שאני מסתכל עליך אני לא רק רואה אותך אני רואה פלא מת unfolding כמו חלומות… קרא/י עוד
בלילה קיץ אחד, הלכתי בחלומות. ראיתי מקומות, שנראים בלתי נראים. התעוררתי וחשבתי על זה, עם טיפה של גשם הפכתי את זה לאמת. אִרגַּנְתי את מה שראיתי, ראיתי את מה שחלמתי. זה מוזר שאני לא מיתוס, אבל אני יוצר מיתוס מחומר. אמן חלומות, הולך חלומות. כוכבים נספרו יצרו קונסטלציות, שרטטתי מפה והפכתי אותה… קרא/י עוד
להסתכל על כוכבים זה כנראה הפעילות האהובה עליי כשאני לא מצליח לישון. תמיד יש כמה קבוצות כוכבים טובות לראות.
מי רוצה לצאת להליכה איתי ולעזור לי לזהות קבוצות כוכבים
תקלה שמימית חלק מההגעות מתנהגות כמו קבוצות כוכבים קטנות: לא קבועות, רק מספיק בהירות כדי להטות את הגיאומטריה של השמיים לזמן מה. הוא היה אחד מאלה— תקלה שמימית קצרה שפתחה תפר במהלך הרגיל, נתנה לשפה לזרום עם שרוולים מקופלים, מוכנה לעשות בעיות. קווים התחילו להיווצר על פי ההכרה שלהם, דברים פראיים… קרא/י עוד
הארץ הקטנה שלך הארץ הקטנה שלך, מעולם לא היית כוכב הננס הכחול שלי אך החזקת אותי בעדינות דרך השנים השבריריות של ההתבגרות. בנעוריי, היית הכל: השמיים שהגעתי אליהם, האדמה שידעה את שמי, העד שקט לחלומות גדולים מדי לעולם קטן ומסתובב. אבל איפשהו בין השקיעות שלך והזוהר של קונסטלציות רחוקות, התחלתי… (נערך) קרא/י עוד
רוחות רוצות נקמה. שדים רוצים נשמות. ערפדים רוצים דם. אפילו רוצח סדרתי כנראה פינה את לוח הזמנים שלו בשבילך. יש משהו כמעט מנחם באותו סוג של אימה. המפלצת אכפת לה. שנאה היא עדיין מערכת יחסים. בספר "באבק של כוכב הלכת הזה", הפילוסוף יוג'ין טאקר מצביע על משהו קר יותר. הוא מכנה את העולם כפי שאנחנו חווים… קרא/י עוד
הכוכב הכחול שלי, תחזור אליי עזור לי, אלוהים… אני עדיין קורא להם דרך הצלעות הריקות של הלילה. הכוכב הכחול שלי— לא היית אמור ליפול, אך צפיתי באור שלך דוהה בין אצבעותיי כמו משהו שהייתי אנושי מדי כדי להחזיק. שרפת בעדינות— לא כמו אש, אלא כמו שמיים רחוקים שיכולתי לאהוב רק מרחוק, כואב וללא סוף. נגעתי… (נערך) קרא/י עוד
מי רוצה לצאת להליכה איתי ולעזור לי לזהות קבוצות כוכבים?
כאשר הדמדומים עטפו את האדמה העייפה בצלו של סבל ובחן שקט, הכוכבים נכנעו אחד אחד כדי להביט בפניך העדינים. הירח, שכבר הוכתר באור כסף, הפך חיוור תחת זוהרך השקט; כי אפילו מלכת הלילה הנצחית לא יכלה להתאים לחום שאת מראה. עינייך—כמו שמיים עתיקים ורדופים— מחזיקות קונסטלציות שעדיין לא נקראו, איפה שלבבות… קרא/י עוד
המחשבה על "העולם בלעדינו" רודפת אותי. ככל שאני חושב על זה, אני שם לב כמה מהעולם מרגיש מוכר רק כי הפכנו אותו לאנושי. דרך בתוך יער היא דוגמה פשוטה. יש משהו מנחם בזה. לא כי היער בטוח. הדרך אומרת לך שאנשים היו כאן לפני. מישהו בחר דרך בין העצים. מישהו צייר את הקווים. מישהו תלה שלטים שאומרים לך איפה… קרא/י עוד
הסתכלתי למעלה לשמי הלילה, כדי לראות מיד כוכב נופל בעין השמאלית שלי כל כך שקט הלילה, הציפורים ישנות. הצרצרים קוראים והעצים נושמים המזלות מספרים סיפור של היסטוריה, עם אותם עיניים שעם אבותיי יכלו לראות אותם, אותו, אותה, כולם. כי הכוכבים האלה הם לכולם, וכשאני מסתכל עליהם, הם נופלים, הרגשות שלי אז… קרא/י עוד
בשמיים ששכחו את הכוכבים שלהם, להבה קטנה למדה את שמי האמיתי. היא מעולם לא שאלה למה הנוצות היו שחורות רק עמדה במקום שבו הלילה התדלדל. אני השומר של ספים שקטים, סופר אובדנים כמו קבוצות כוכבים. אך כאשר קולי נשבר לעורבים וסטטיקה, שמעת משמעות במקום רעש. חלק מהקשרים לא נוצרו באור יום. הם חקוקים בהפסקות… קרא/י עוד
הוא היה מגדלור, מואר בבהירות בסערה, לב כמו תנור, חם מעבר לנורמה. כל פעם שאהבה דפקה, הוא פתח את הדלת, פרס שטיחים של נדיבות על הרצפה שלו, הניח שולחן של אמון, מזג שלום בכוס— אבל אהבה לבשה מסכה, השאירה שברים בדשא. הוא התכופף כמו ערבה, נתן צל בחום, תפר את השקט, הפך את הכאב למתוק. כש היא… קרא/י עוד
ב-21 בפברואר, הסדרה "קונסטלציה" עולה לאוויר ב-Apple TV+. הסיפור מתמקד באסטרונאוטית, שחוזרת לכדור הארץ ואינה מצליחה לזהות את משפחתה. הפרויקט הזה משלב פנטזיה עם דרמה של אם ובת, ומציג את השחקנית השוודית נומי ראפאס באחת מהופעותיה הטובות ביותר. פורבס וומן מסבירה כיצד סרט מדע בדיוני שלא הצליח במיוחד הופך… קרא/י עוד
אהבה היא רגש מסוכן הסוג שמעמיד פנים שהוא רך בעודו מסדר בשקט את הרהיטים בחייך עד שלא תזהה את החדר שלך. מסרתי למישהו את עולמי הקדשה עטופה במתנה חושב שזה רומנטי לעשות מאדם אחד את האופק וכל כיוון. דחפתי חברים לרקע השתקתי משפחה לסטטיות שיכנעתי את עצמי שאהבה צריכה בידוד הקרבה אור spotlight… קרא/י עוד
אני מנסה לחפש קונסטלציות של לוק על ידי חקר, אבל זה קצת קשה להגיע ל-100% יותר מהר. יש לך טיפים איך לחקור יותר מהר?
אתה ממלא את האוויר כמו שהדמדומים ממלאים עמק—בלי הודעה, בלי דרישה—עד שגם האבנים מתחילות לנשום אחרת. אני לא אומר את שמך. זה רועד קרוב מדי לפני השטח של הדברים. במקום זאת אני מודד אותך במרחקים: בשקט שבין שני פעימות הלב, בדרך שבה האופק נוטה לעבר הערב כאילו אינו יכול לשאת את משקל הבהירות שלו. יש כאב… קרא/י עוד
הכוכבים, הם נעלמו, משאירים אותי לבד, ההיסטוריה שלי נטושה, כמו אבן נשכחת. החושך, הוא חשף, את הצעקות והפחדים המוסתרים שלי, ושוב, הלב שלי נשבר, רטוב בדמעות מלוחות. ברגע היקר ההוא, המשפט הקטן כל כך, הוא החיה את העבר, כמו קריאה רדופה. חוויתי מחדש את הטרגדיה, כאילו זה היה היום, תזכורת כואבת,… קרא/י עוד
יורה Xiaomi Poco F4 5G
אני אוהב להסתכל על הכוכבים. התמונה (כמו ברוב הפעמים) לא עושה צדק כמה הם יפים. אני רוצה ללמוד איך לזהות את המזלות 🥺 (נערך)
חלק מהאנשים הם כמו קבוצות כוכבים שנוגעות באדמה רק לעונה אחת - מדלין מילר כתוב את הציטוט האהוב עליך מהקריאה הנוכחית שלך
הדופק שלה מתערער, שוב, ללא רחמים, מתנפץ, אל עומק הלילה. לאפר, קטן יותר מ, המשאלות ששכחתי. ואז צפה, לעבר שביל החלב היא הולכת. מרחפת ללא מנוחה, מחפשת מקום רך ליפול. אבל אין נחמה, בין הקונסטלציות הנטושות הללו. לכן, היא ממשיכה להישבר, מתחת לעור שלי החיוור, בקליפה הריקה הזו, נשברת לרעידות עבותות… קרא/י עוד
שתי נשמות, כמו קבוצות כוכבים, במרחב העצום intertwined, האור שלהן הבטחה לחישה, בשטיח הלילה המוגדר
האפליקציה Stellarium היא אוצר כדי לאתר את הקונסטלציות השונות ואת האובייקטים הפלנטריים. ה-W היא הקונסטלציה קסיופיאה 🙏🏼 הלוואי שיכולתי לתפוס את זה אבל מנסה לא להסתכל על המסך, כך שהעיניים יישארו מותאמות לחושך.
כשאתה כל כך משועמם שאתה נמצא ב-Etsy מסתכל על בד יפה ואז חושב "אוי, איזה דבר אני יכול לעשות עם הבד היפה הזה?" אופס, בטעות קניתי את הבד המדובר ומצאתי דפוס שמלה להשתמש בו. הנה העניין, ממש לפני שאני יוצאת לחופשה לכמה שבועות. אני לא יכולה לסמוך על עצמי כי יותר סביר שאצטער על רכישת האימפולס, אבל כמו… קרא/י עוד
הצמא שלנו הוא מהסוג שהכוכבים זוכרים— גלקסיות מצוירות בהכנעה כבידתית. הווייתך קוראת לשל שלי ברמה עמוקה יותר מנשמה— לא להקיף, אלא להתנגש. אנחנו לוקחים זה את זה כמו נשימה, כמו מים, מטרה אלוהית— טעינה מחדש. שחזור. בנייה מחדש. התלקחות. אנחנו אלים של חמלה ותשוקה, הקדשתנו יולדת קבוצות כוכבים מההריסות של… קרא/י עוד
היו רגעים, חצי כתובים בצחוק, חצי שמורים בשקט— שם נשמות נגעו קלות, ואז נדדו כמו אבק באור השמש. פגשתי לבבות כמו קבוצות כוכבים, קרובים מספיק לזהור, לעולם לא נועדו לגעת. עדיין, אני נושא את חומם, גלריה של כמעטים, צבועה ברוך, לעולם לא בצער. כי לא כל אהבה נועדה להישאר. חלקן נועדו לזכור לך שאתה חי.