קהילת Shadows
צ'אטים ודיונים בקהילת הshadows.
45 נשמות
הכול
shadows
לפגוש אנשים חדשים
50,000,000+ הורדות
צ'אטים ודיונים בקהילת הshadows.
45 נשמות
הכול
shadows
לפגוש אנשים חדשים
50,000,000+ הורדות
סתם מתעסק עם כמה פילטרים וציל shadows
אני מוכנה ללכת איתו לנברלנד 😆 (נערך)
הצללים האלה על הקיר שלי נראים כמו חייזרים, קצת מפחידים, אני חושב שאני צופה יותר מדי בתיקים באפלה 😂😂😂😂.
הדברים היחידים שעוקבים אחרינו ונשארים איתנו הם הצללים שלנו.
2 הצביות
אני האשליה הגדולה של עצמי
פוסטים קשורים
אחרי שכתבתי במסירות רבה יותר מאי פעם בחיי, קרה לי דבר מאוד לא צפוי. אני חושש מהאירועים העתידים לבוא כאילו אין לי שום שליטה עליהם. בעבר, כל חרדת הכתיבה שלי נבעה מחוסר מחויבות ועקביות. זה לא דומה לזה בכלל. זו חרדה בתוך הסיפור, כזו שקושרת את הבטן, חרדה ממשית — אימה. בהתחשב בכך שכל היצירה הזאת… קרא/י עוד
צילום אסטרונומי לא קורה בן לילה. אבל נדרשים שלושה ימים כדי לחקור את האזור, לתכנן ולחכות לרגע המושלם שבו השמיים והטבע נפגשים. השעה 11:00 בלילה, בליל אוקטובר. קבוצת הכוכבים אוריון (Orion), הכוללת את למבדה אוריון, חגורת אוריון, ערפילית אוריון, לולאת ברנרד וערפילית ראש המכשפה, מופיעה במלוא הדרה מעל… קרא/י עוד
צילום חובבים
היה לי אחר צהריים נפלא להפליא, כלומר, לא היו לי שום מחויבויות והתכוונתי להשאיר את המצב בדיוק כך 🤭✨🧚🏻♀️✨ התהלכתי בעליצות לאורך גדותיה של בריכה עתיקה למדי, ועצרתי מדי פעם כדי לחקור פטריות, שפיריות רכילאיות ושאר עניינים בעלי חשיבות רבה. ואז הבחנתי בה. פרח יחיד של עשב חץ־המים ניצב על שפת המים.… קרא/י עוד
יוצאת מהצללים היישר אל המסלול. אמרו שמליפיסנט חסרת רחמים, אבל שכחו לציין שהיא גם אייקון אופנה.
"אני מביט בך כדי לראות את האמת אתה חי את חייך, אתה הולך בצללים ..." הווייבים כרגע 🫠😇❤️
פעם חלמתי על ידיים רכות, אהבה כמו אדמות שטופות שמש. אין רמז לסערה, אין לחש דאגה, אלא שלום ונוחות לראשי. אז קראתי סיפורים על לבבות מוצלים, איפה שהזרמים האפלים של התשוקה הזינו. משיכה מסוכנת, מרדף מרגש, ששינה את קצב הלב המלא תקווה שלי. הדרך הבריאה, היא נראית כל כך tame, בהשוואה לאש הבוערת של… קרא/י עוד
קולאז' הצללים המעצב את המסע שלפנינו, התפיסה היא רק סכום הדברים שבמחשבתנו. קרני אור חודרות מבעד לערפילי הבוקר המוקדמים, הטחב זוהר בכסף, מנצנץ ושובה לב. טווחו חסר תקדים בטוהרו, רגע של חסד המעטר את הנצח. העבודה שלי, ללא פילטרים. (נערך)
אחרי יום חורפי ארוך, אין כמו להתכרבל עם החבר הכי אהוב שלך. 🖤🐈⬛ שני צללים קטנים, מכוסים בשמיכות שלהם, מחממים אחד את השני עד שהעולם מרגיש נעים שוב. ❄️
קעקוע סיפורים מקועקעים על עור, לחישות של שמחה, לבבות שמסתובבים, שטיח של אהבה וכאב, זיכרונות לכודים, מונחים לנצח. כל עיקול מסע, כל קו נדר, סמלים של ניחומים שהזמן לא יאפשר, פניקס קם, עז וחופשי, אמנות שפועמת, נושמת היסטוריה. במבט של הירח, סודות שוכנים, נועזים בצבעיהם, הם אף פעם לא… קרא/י עוד
אין כמו רכיבת בוקר שקטה דרך הגאטים לפני שהתנועה מתעוררת. אוהב/ת את הניגוד בין הצללים לירוקים העמוקים לבין נגיעות הכתום כאן.
לפני שהאור כבה, אמור את שעל לבך, אל תשאיר דבר מאחור. הצללים הופכים ללילה, עמוד איתן, מגדלור של אור. נוף של אימה עיוורת ומחסור, הובל קדימה בנחישות ובאמונה. השלך מעליך את שלטון הטיפשות, הקונפורמיות והראייה המעוותת בעיניים עצומות לרווחה. לבש את מסע התקווה וההרפתקה, ואז ראה את הגאווה בצעדיך.
בעקבות הצללים הארוכים לאורך שדרה מפוארת של עצי אשור.
אני לא יכול לסבול מבט פסיבי, גבר שמרחף דרך ימים ריקים. אני משתוקק לאש, לאחיזה עוצמתית, סיפור שמיועד להיות מסופר מחדש. תטען אותי בכוח מסוים, תגרש צללים עם האור שלך. משוך אותי פנימה, תחינה בלחישה, תן לאובססיה העמוקה שלך להיות. תשוק אותי בעוצמה, אל תפסיק, מצא בי את השקט שחיכית לו. הגן על הלב שאתה… קרא/י עוד
בקרים של קפה חולפים במהרה כשהעונות כבר אינן מתעכבות, תחושות כמו זיכרונות קל לגעת בהן, השמש תמיד זורחת והנשימה מביאה עמה את פעימותיו של לב אחד, הכופה את ההמשך בלי קשר למידת המוכנות של האדם, כמה זמן עוד נמשיך לרחף בלתי שלמים בתוך הצללים של יומו של אחר, אפשר לראות יופי בכל בתי הכלא, כי החופשיים מעולם… קרא/י עוד
מתחת לנשימה של שמיים ישנים, שם שוכבות צללים נשכחים, העכבישים טווים מהעיניים לא יכולות לראות— סודות משי של נצח.🕸️🖤🥀
~
לא אלבש יותר את הפנים שעשו את העולם נוח איתי. אני אעמוד בין הצללים שלי, ואשאיר להם לראות מה שהם רוצים לראות. השדים שלי לא צריכים יותר ללחוש, המלאכים שלי לא צריכים יותר להסתיר. כי אני לא קדוש ולא חוטא, אלא כל מה שחי בתוכי. שיתקרבו אלה שאוהבים את האש, שילכו רחוק אלה שמפחדים ממנה. אני לא אמעיט את… קרא/י עוד
מתחת לדמדומי הערב העמומים, לבי הוא כמו תליון ישן ופתוח: נשמה רומנטית חסרת תקנה שעדיין מחפשת בין הצללים. אני מקווה למצוא אהבה שאינה פוחדת מהחלקים האפלים שבי, שרואה את כל רוחות הרפאים הקטנות, השקטות והמוזרות שלי ובוחרת להישאר קרובה, אפילו כשהשמש שוקעת והלילה מתארך.
אני אוהבת לצלם ולכתוב. אני עדיין עובדת על בניית האתר שלי ועל הספר הראשון שלי — שככל הנראה אוציא לאור בעצמי. הוא מתוכנן כמהדורה דו־לשונית, בהדפסה מוגבלת. ובכן, אני מודה — למעשה זה יהיה הספר השני שלי שיראה אור. הראשון יצא אי־שם בסביבות 2005; זה היה אוסף של שירים וסיפורים קצרים שלי, שנוצר במיוחד עבור… קרא/י עוד
בפסיכולוגיה היונגיאנית, הצל מכיל את החלקים בעצמנו שאיננו מכירים בהם לגמרי — הפחדים, הפגיעוּת, הרצונות הכמוסים, אך גם הפוטנציאל שטרם גילינו. הסרטון והתמונות מתעדים מיצב אמנותי שיצרתי בהשראת הרעיון הזה. חקירה משחקית של אור, צל והדברים שלא תמיד רואים. עד כמה אתם מכירים את הצל שלכם?
הלילה הארוך לא ירד; הוא היכה. באולם הגדול של אוקהייבן בערו בולי העץ של חג יול, פולטים ניצוצות כמו כוכבים כלואים. קיילן ישב עם אלארה, ידו מונחת על ידה. האוויר ריחף מניחוח חזיר בר צלוי, שרף אורנים ויין מתובל. זה היה לילה לשכוח בו את הקור, להטביע את יללת הרוח בשירה. ואז האש כבתה. לא בהדרגה, אלא ברגע… קרא/י עוד
(הפרולוג ארוך מזה, פשוט יש כאן מגבלת מקום) הליאוס התעורר לפני הזריחה, החדר עטוף בחשכה. הוא נשאר במיטה, מאזין. בדרך כלל, בשעה הזו, היה שומע את חריקת אבן השחזה של אביו, מגפיו חוצים את הרצפה אל הכיור, ואת זמזום אמו הרך כשהיא מכינה את ארוחת הבוקר. הבוקר, הצלילים הללו נעדרו. במקום זאת, שמע קיפול בד,… קרא/י עוד
הגשם כבר לא טעים כמו מים. הוא טעים כמו נחושת ועשן עצים ישן, משקל קר ורטוב ששוקע בנקבוביות המעיל שלי, עד שאני סוחב איתי עוד עשרה פאונד של אומללות. עצרתי שם לרגע, רק בהיתי בכתם של בוץ אפור וחשבתי כמה קל יהיה פשוט ליפול קדימה. לתת לרפש למלא לי את הפה ולגמור עם הטרחה של הנשימה. אבל אז חשבתי על הציר… קרא/י עוד
אני רוצה להיות מוכר, לא רק נצפה, מעבר למסכה הרכה של היכן שהייתי. לא בשביל הצחוק שאני מביא לחדר, ולא כמה טוב אני פורח דרך הצללים והעצב. אני רוצה להיות אהוב כשמוזיקה מתעמעמת, כשאני נגמר מהמילים והאור מתחיל לדעוך, כשעוגן שותק ונופל לאט, במקום השברירי, השקט שבו נבנית השקט שלי. להיות מחזיק בשקט שלא… קרא/י עוד
קניתי לו צעצועי דגים רכים והם הגיעו עם חבילות קטניפ שהוא דחף את הפנים שלו לתוכן כי הוא סקרן. עכשיו פטריק ליקק את הקירות ומקיא על צללים. פשוט תגידו לא לסמים, ילדים.
אנחנו נושאים את האמיתות שלנו כמו זכוכית שבורה. קצוות חדים חבויים בכיסים, ולפעמים חותכים את העור שנשבענו להגן עליו. המילים נערמות, כמו מכתבים שלא נקראו, מוערמים מול דלת שאיש כבר לא דופק עליה. אבל בפנים, יש מהומה של דברים שלא נאמרו הזעם, הכאב, התקווה השברירית שאולי סוף־סוף נצרח ולא… קרא/י עוד
זו הייתה רק תאונה, והטראומה של אותו רגע, שקראנו לו מערכת יחסים, נמשכה הרבה יותר מדי זמן. הסירנות כבר נעלמו, השברים שהחיים הותירו החלימו, וכשהאבק שוקע, הזיכרונות האלה היו רק תאונה בתוך חיים שלא יכלו להגן מפני הסערה. אל תיאחזו ברגשות אנושיים קטנוניים, כי הם לא מועילים לנו בריק; הסוריאליסטי מארח לנו… קרא/י עוד
אהבה אורגת מסכה רכה ומוצקה כדי להצל על האור הקשה והכבד היא מטשטשת את הקו של מה אמיתי ושומרת על הדברים השבריריים שאנחנו מרגישים אבל כשאתה מציץ מתחת לחרוזים האמת חושפת פנים שונות התחפושות נופלות, האשליות נשברות ומשאירות כאב שקט, בוער עם זאת, ראייה אינה אומרת שהאהבה חייבת למות אתה עדיין יכול לאהוב… קרא/י עוד
אולם הנשפים המפואר של וויין פלאזה היה ים של טוקסידו שחורים ושמלות עילית של אופנה עילית. מתחת לנברשות הקריסטל ששברו אור לבן מסנוור על רצפות השיש, בני החברה הגבוהה השיקו כוסות שמפניה לצלילי ביצוע במינור של להיט פופ מאת רביעיית כלי מיתר. מעל כל זה התנוסס שלט ענקי: יוזמת הטיהור העירונית של וויין… קרא/י עוד
מתפרש מתפרש אל העולם גם עתיק וגם חדש אור בחשכה, ערפל בטל ניצוץ בחלל, צללים ארוכים לחפש את האור הזה בחזה שלי, את האור הזה שהוא שלי אור בערפל מתרחץ בצללים שמתפתלים החושך מתקרב מנסה מעבר לכל ביקורת לכבות את ההארה אש גולמית של יצירה מבריקה בעוד שהיא עטופה, אהבה מכוסה אך לא מבלבלת נוכחות של כוח מעורבת… קרא/י עוד
ארכיטקטורת השכחה לשכת העריכה הסופית הייתה תלויה באוויר כמו תיבת נגינה מורכבת, מלאה בגלגלי שיניים, ממש בקצה העולם, במקום שבו מדפי הגיר העצומים והמתפתלים של הספרייה נמסרו לים האינסופי. הים לא היה עשוי מים, אלא גאות איטית, חושנית, של סיפורים שלא סופרו. הוא היה מרחב אפל ומנצנץ, שהתגלגל תחת שמי דמדומים… קרא/י עוד
הבוקר לובש מעיל אפור, לפני שהעולם מתחיל להתעורר, וצללים לאט לאט מתפוגגים, על פני השטח של האגם. דופק שקט מתחיל לפעום, בכל עלה ואבן ישנה, הקצב של רחוב שקט, עולם עדין, לא לגמרי שלנו. אז אור זהב פורץ דרך התפר, ומצייר את השמיים באש ענבר, מעיר את האדמה מחלום חצות, ומרים כל לב גבוה יותר.
בחיפוש אחרי החוב שבתוכי רוקנתי את עצמי מעמקיי, שופך את נשמתי אל תוך הריק של הרצון. אבל בצללי ייאושי, גיליתי ג'ינס כחולים ורוקנרול, שיר סירנה מפתה לגנוב אושר מהמחר. בהד echo של החלטותיי, מצאתי ריקנות, ריק שבו נשמתי שכנה פעם. הג'ינס הכחולים, סמלים של מרד וחירות, הפכו למאסרות כששקעתי עמוק יותר לתוך… (נערך) קרא/י עוד