קהילת Beneath
צ'אטים ודיונים בקהילת הbeneath.
17 נשמות
הכול
beneath
לפגוש אנשים חדשים
50,000,000+ הורדות
צ'אטים ודיונים בקהילת הbeneath.
17 נשמות
הכול
beneath
לפגוש אנשים חדשים
50,000,000+ הורדות
אין עדיין אף פוסט!
פוסטים קשורים
הם בנו בית מזכוכית ומאוויר, עם שרטוטים שצוירו בדיו של לילות מאוחרים, ודיברו על ימים שעוד יחלקו יום אחד, ממש על הקצה, ממש על פי התהום. עונות חלפו, ושנים חמקו להן, בין חוטים סבוכים של ״בקרוב״ ו״מתי״, תחת שמיים שאינם מתחייבים ושמעולם לא ממש נתנו לבוקר להיכנס. היא הכירה את קצב החן שלו, את ההפוגות… קרא/י עוד
נשמתך היא נוף נבחר שבו נעים להם מחופשים מקסימים ורוקדי ברגמסקה מנגנים בלוט ורוקדים וכמעט עצובים תחת תחפושותיהם הדמיוניות. כולם שרים בסולם מינורי על אהבה מנצחת ועל חיים שנזדמנו להם, נדמה שאינם מאמינים באושרם ושירתם מתערבבת באור הירח, באור הירח הדומם, העצוב והיפה, המעורר את הציפורים לחלום בין… קרא/י עוד
מבטים גנובים הסדר שלא נאמר כחל. אור גשם. קצוות שיער סוררים. מבט פוגש מבט. שבריר ארוך מדי. שבריר יודע מדי. עפעף מושפל. חיוך עקום. שמש גנובה בין מצמוצים. קצת שובבות מתחת לפני השטח. הפה שומר על שתיקה מכובדת. העיניים, מטבע הדברים, הן עדות לא אמינות. אי שם בין הגלוי לנסתר, משהו מסיט את… קרא/י עוד
הרבה אנשים כאן בארה״ב תמיד דבקו בגישה של החריגוּת האמריקאית, כי רבים מכם לא רוצים ללמוד שפות, תרבויות ומנהגים/מנטליות/סיפורים בינלאומיים שונים, בגלל השקפותיכם הסטריאוטיפיות והצרות אופקים בנושא הזה למה ללמוד ספרדית, טגלוג ו/או פולנית נחשב ״מתחת לרמה שלכם״? אנחנו חיים בכור ההיתוך הזה, ובכל זאת לא… קרא/י עוד
קשר זוגי עם אישה על הספקטרום האוטיסטי דורש מגבר, בראש ובראשונה, מודעות, הבנה ובגרות רגשית. לא מפני שהיא קשה יותר, מסוגלת פחות או זקוקה ליחס שונה, אלא מפני שהיא עשויה לחוות ולעבד את העולם בדרכים שאדם נוירוטיפיקלי לא תמיד מבין. ויש משהו שכדאי להבין כבר מההתחלה. אישה על הספקטרום עלולה להיפגע עמוקות,… קרא/י עוד
אתה מכיר את ההרגשה כששיר לא רק מגיע לאוזניים שלך, אלא איכשהו מוצא את דרכו ישר ללב שלך? 🥹🖤 זה מה ש-ONE OK ROCK עושים לי. ורנגיידס הוא דוגמה כל כך יפה למה שאני כל כך נמשך למוזיקה שלהם. ✨ האווירה הפתיחה ההיא… המתח בונה לאט מתחת למלודיה, הגיטרות, הבס והדרומים מתאחדים, ואז הקול של טאקה חודר דרך הכל… קרא/י עוד
יש טיולים שהם יותר מסתם מסע אל הפסגה; הם מסעות שנוגעים במעמקי הנשמה. ⛰️🤍 היו רגעים שבהם רגליי התעייפו, נשימתי נעשתה כבדה והשביל נראה אינסופי. ובכל זאת, עם כל צעד גיליתי כוח מסוג אחר — לא רק את הכוח להמשיך, אלא גם את האומץ לאמץ את המסע, אפילו כשהיה קשה. ואז, הנה היא — יופייה עוצר הנשימה של הטבע,… קרא/י עוד
אני תוהה כמה אנשים נושאים בשקט רגשות שהם אף פעם לא מדברים עליהם. לפעמים האדם שנראה הכי מאושר בחדר הוא זה שיש לו הכי הרבה דברים על הראש.
יש גבול עדין בין לשמור על הכל יחד לבין letting everything flow. היצירה שלי חוקרת את המתח המדויק הזה—איפה תכנים מובנים ומדויקים פוגשים את הטבע הבלתי צפוי והנוזלי של צבעי מים. בשבילי, האיפור העיניים הנועז והבולט פועל כמסכת צבע, מייצג את השכבות החיצוניות הבהירות והמורכבות ואת השריון היצירתי שאנחנו… קרא/י עוד
והחיים, על כל העליות והמורדות שבהם, עדיין יפים... השמש עדיין מחייכת, השמיים עדיין מחבקים אותנו, האדמה עדיין מצמיחה חיים, ועצי השמחה עדיין פורחים... תינוקות עדיין נולדים, פרחים עדיין פורחים, הירח עדיין זורח, הכוכבים עדיין מנצנצים, הצרצרים עדיין שרים, הפרפרים עדיין עפים, העצים עדיין מניבים פרי,… קרא/י עוד
לגמרי שכחתי שהעונה השלישית של טבעות הכוח כבר יצאה, אני כל כך מתרגש, הגיע הזמן לשיר את השיר האהוב עליי מהסדרה, היום הנודד הזה! השמש שוקעת במהירות מתחת לעצים מאבן האור שבמגדל כבר אינו ביתי על פני עיניים של אש חיוורת, חול שחור למצעי אני מוותר על כל מה שהכרתי למען הלא־נודע שמצפה לי קראו לי, קראו לי,… קרא/י עוד
התופת של דנטה -R- אמן: Grand-Père 59 🎨 תיאור מלא דמיון של תשעת מעגלי הגיהינום של דנטה מתחת למון סן מישל, צרפת.🇫🇷 בהשראת הקומדיה האלוהית מאת דנטה אליגיירי. 📖
יש שירים שמקשיבים להם באוזניים, ויש שירים שנושמים פנימה עד שהם נעשים חלק ממחזור הדם. בשבילי, מוזיקה היא לא רק רעש רקע — היא חמצן. היא השפה היחידה שבאמת מובנת כשכל העולם נעשה רועש מדי. ואם אי פעם פסעתם במסדרונות האפלים והמורכבים של הדיסקוגרפיה של Sleep Token, אתם יודעים ש־"The Night Does Not Belong… קרא/י עוד
יש שירים שלא רק שומעים באוזניים — מרגישים אותם מהדהדים בכל הגוף. בפעם הראשונה שלחצתי על הפעלה של "PANICATTACK" של מרצ'ין, הרגשתי את הצניחה המוכרת הזאת באזור מקלעת השמש. השיר לוכד את התחושה הקרבית של תגובת אזעקה פיזיולוגית פתאומית, כשהמוח האנושי תופס איום מיידי ומציף. ⚡ כאישה שנושמת מוזיקה מדי יום,… קרא/י עוד
היה לי אחר צהריים נפלא להפליא, כלומר, לא היו לי שום מחויבויות והתכוונתי להשאיר את המצב בדיוק כך 🤭✨🧚🏻♀️✨ התהלכתי בעליצות לאורך גדותיה של בריכה עתיקה למדי, ועצרתי מדי פעם כדי לחקור פטריות, שפיריות רכילאיות ושאר עניינים בעלי חשיבות רבה. ואז הבחנתי בה. פרח יחיד של עשב חץ־המים ניצב על שפת המים.… קרא/י עוד
אני הוזה לפעמים, כשאני כבר לא מצליח להבחין בין מה אמיתי לבין מה שהוא חלום. אני רואה את הפנים האלה, מוסתרות מתחת למסכות עדינות. מוזר, איך פעם צחקנו יחד. אבל החזות שלהם מעולם לא נסדקה. אני נחנק בנוכחותם, כמעט חסר נשימה. מה צריך כדי להשתייך? עומד בחוץ, מביט פנימה חשבתי פעם, כמה מעורר רחמים זה ודאי… (נערך) קרא/י עוד
יש לילות שבהם העולם שבחוץ מאט עד שהוא נעצר, ואת מרגישה שהניצוצות שלך הולכים ואוזלים 🕯️. ואז, בדיוק בזמן, צצה התראה מערוץ היוטיוב של טים הנסון. כשלחצתי על הפעלה בדמו של Let There Be Light בשתיים וחצי לפנות בוקר, לא ציפיתי למצוא את עצמי ערה לגמרי בתוך שניות, עם לב שפועם בטירוף 💓. בשביל מישהי… קרא/י עוד
יש רגעים נדירים במוזיקה שבהם מפסיקים לספור חלוקות משנה או לנתח ציוד, ופשוט מקשיבים לאינטואיציה. עוצמים עיניים, ובמשך תשעים ושמונה שניות מרגישים כאילו הוזמנתם היישר אל מקדש היצירה של האמן — אל הרגע המדויק שבו רעיון אדיר מתחיל לנשום מתוך הדממה. זהו הקסם השקט של “Near Death Arps”, הקלטה חשופה שטים… קרא/י עוד
הקליפ הרשמי של Playing God תמיד היה חלון מרתק לזהות המוזיקלית של Polyphia. יש כל כך הרבה מה להעריך באופן שבו הוא בנוי: השזירה המורכבת של קווי הגיטרה, היחסים הכמעט־שיחתיים בין המלודיה לקצב, הגוונים ההרמוניים הבלתי צפויים, הדיוק של כל הגייה והאיזון יוצא הדופן בין מורכבות טכנית לאלגנטיות… קרא/י עוד
היום אני רוצה להוכיח ששני העולמות המוזיקליים האלה לא נלחמים זה בזה. למעשה, הם יכולים להתנגש ולהתחבר בדרך היפה ביותר שאפשר: דרך אותה נקודה של כאב אנושי. 🖤 אז תתרווחו, שימו אוזניות, ובואו נצלול אל תוך יצירת מופת של ממש — “Merry Go Round” של BTS, בהפקתו של הגאון הפסיכדלי קווין פארקר מ־Tame Impala —… קרא/י עוד
(הסיפור המקורי שלי בתהליך) הליוס התעורר לפני השמש. החושך עדיין מילא את הפינות של החדר, ולרגע הוא שכב בשקט, מקשיב. משהו היה שונה. בשעה הזו, הוא היה רגיל לשפשוף של אבן השחזה של אביו, לצעדיו החזקים של מגפיו חוצים לעבר האגן מים, ולזמזום העדין של אמו כשהכינה את ארוחת הבוקר. הבוקר, אף אחד מהצלילים האלה… קרא/י עוד
שיר קטן של שלום ואהבה ❤️ על הספה, כל כך רכה ועמוקה, גור קטן נרדם. כפותיו העדינות פרושות לרווחה, עם חלומות מתוקים רוקדים עמוק בפנים. אפו הקטן, כל כך חם וחום, ראשו הישן שוקע בעדינות למטה. אוזניו שקטות, עיניו סגורות, העולם שקט כשהוא ישן. אולי הוא חולם על שדות ירוקים, על פרפרים ומראות שלא נראו. על… קרא/י עוד
היא צועדת באור רך כאוויר הבוקר, חיוכה חום עדין שממלא את החדר; חן שאינו זקוק לתכשיטים או לכתר, כי טוב הלב הוא הפרח בשיא פריחתו. עיניה שלוות כאגמים תחת הירח, קולה רך כגשם על עלי הקיץ; היא נושאת תקווה הפורחת לא מוקדם מדי, ומנחמת כל לב המתאבל בדממה. שום כתר לא יוסיף על מה שרוחה מעניקה, שום משי או זהב… קרא/י עוד
ארבעה מוזיקאים. ארבעה ממדים. יקום אחד שממשיך למשוך אותי עמוק יותר פנימה. יש להקות שנהנים מהן. יש להקות שהאלבומים שלהן הופכים לחלק מחיי היומיום. ואז יש להקות שהעולמות האמנותיים שלהן גורמים לך לרצות לחקור כל פרט ופרט, להבין כל החלטה יצירתית ולחזור לאותה יצירה מוזיקלית מנקודת מבט שונה… קרא/י עוד
שיר אחד. שלוש פרספקטיבות. שישה מוזיקאים. ואין סיכוי לבחור רק אחד. 🎧✨ יש שירים שאתה מקשיב להם. ואז יש שירים שמושכים אותך כל כך עמוק לתוך העולם שלהם שאתה מפסיק להרגיש כמו מישהו שעומד בחוץ, מקשיב. UVERworld — Making it Drive הוא סוג החוויה הזה בשבילי. 🖤 שלוש דרכים שונות לאותו יקום מוזיקלי: 🎙️… קרא/י עוד
אני כבר לא זוכרת הרבה מהחלום שלי. מוזר איך התודעה יכולה להחזיק עולם שלם יחד בזמן שאנחנו ישנים, רק כדי לפרק אותו ברגע שאנחנו מתעוררים. מקומות נעשים זרים, שיחות מאבדות את מילותיהן, פנים מתפוגגות למשהו שאנחנו כבר לא מסוגלים לזהות. בסופו של דבר, כל מה שנשאר הם רסיסים, בקושי מספיקים כדי לשכנע אותנו שכל… קרא/י עוד
יש סוג מסוים של קסם שמתרחש כשעוקבים אחרי אמן כבר מהצעדים הראשונים שלו 🕯️. לראות את מרצ'ין צומח מגיטריסט פולני צעיר למוזיקאי בעל זהות ייחודית כל כך — ואז, שנים לאחר מכן, לגלות אותו בהופעה פשוטה ושטופת שמש של "No Stress" — מעורר פרץ שקט של השתאות, גאווה ורגש טהור ולא מסונן 🥹✨. בואו נודה באמת: עולם… קרא/י עוד
לפעמים, הדבר הקשה ביותר להתמודד איתו הוא לא מה שמישהו אחר עשה לנו, אלא מה שמבקשים מאיתנו להכיר בו בתוכנו. קל יותר להאשים אחרים מאשר להתבונן פנימה. קל יותר להאשים את הנסיבות שלנו, את החינוך שקיבלנו, את העבר שלנו או את האנשים שסביבנו, מאשר לשהות עם האפשרות הלא נוחה שאולי יש משהו בדפוסים שלנו שצריך… קרא/י עוד
יש שירים שמוצאים את המקומות בלב שלכם שאתם כמעט אף פעם לא נותנים לאף אחד לראות. אני עוקב אחרי Bring Me The Horizon כבר יותר מעשור, והשיר הזה עדיין מעביר בי צמרמורת. יש משהו יוצא דופן בניגוד שבין האווירה המצמררת שלו, הצליל האלקטרוני העצום והפגיעוּת החשופה שמתחת לכל זה. 🖤 בשבילי, זה לא רק שיר על… קרא/י עוד
הרצועה השישית ב-BE NOT AFRAID מרגישה כאילו Polyphia פתחו בכוונה דלת לממד אפל הרבה יותר🌀. ובכנות? בא לי לחיות בתוך הניסוי המוזיקלי הזה קצת. במהלך השידור, פרט מסוים גרם לי להעריך את הרצועה הזאת אפילו יותר: הסמפל של Waking the Cadaver. כן, Waking the Cadaver האלה. 😹 טים וסקוט אישרו שהם שילבו סמפל… קרא/י עוד
יש שירים שהופכים לחלק מהפלייליסט שלך. אחרים הופכים לחלק מהארכיטקטורה של חיי היומיום שלך. THE DRAIN הוא מהסוג השני עבורי. אני מאזינה ל-Bad Omens מדי יום. לא כי אני צריכה פסקול שמתנגן ברקע, אלא כי מוזיקה תמיד הייתה אחת הדרכים שבהן אני מבינה את העולם שסביבי. ול-Bad Omens יש יכולת יוצאת דופן להגיע… קרא/י עוד
הערך שלך לא עולה כי מישהו אחר נחות ממך, והוא לא יורד כי מישהו אחר מקדים אותך.
יש דברים שאנחנו קוברים בלי לוויות. גרסאות של עצמנו שמעולם לא צלחו את הילדות. הילדה שחשבה שאהבה תמיד תגיע בעדינות. הילד שהאמין שלהיות טוב ימנע ממנו להיפגע. האדם שהיינו לפני שלמדנו שלפעמים הידיים שמחזיקות אותנו הן אותן הידיים שמלמדות אותנו איך להרפות. ואף אחד לא מספר לך כמה מוזר לשרוד את עצמך… (נערך) קרא/י עוד
כל שביל יש לו סיפור, אבל אלו שמתחת לעצים תמיד מרגישים הכי קסומים. לאן מוביל השביל הזה?
בדיוק כשאני חושב שסוף־סוף הבנתי את הכיוון החדש של Polyphia, החבר'ה מוכיחים שרצועה אחת יכולה לחיות חמש חיים שונות לחלוטין. מאז שידור הבכורה ב־23/24 באוקטובר 🍵🌙 והצלילה לכל פרט זעיר ב־Be Not Afraid, אני עדיין לא מצליח להתגבר על "CAN YOU FEEL IT"! 🦋🔊 מבקרים ב־Kerrang! וב־The Progressive Subway… קרא/י עוד
בעיני המיסטיקנים, המסע הביתה הוא מסע פנימה. הרעיון להפוך לנזיר מתבודד, להתרחק מהעולם ולבלות זמן מה בבדידות. לפעמים אני חושב שזה קצת כמו להביט מבעד לזכוכית בלי להבין כמה אבק הצטבר עליה. אנחנו לא שמים לב עד כמה הראייה שלנו היטשטשה, עד שאנחנו מתרחקים ונותנים לדברים קצת זמן ומרחב לשקוע. אולי זה מה… (נערך) קרא/י עוד