קהילת Knot
צ'אטים ודיונים בקהילת הknot.
49 נשמות
הכול
knot
לפגוש אנשים חדשים
50,000,000+ הורדות
צ'אטים ודיונים בקהילת הknot.
49 נשמות
הכול
knot
לפגוש אנשים חדשים
50,000,000+ הורדות
פוסטים קשורים
(הסיפור המקורי שלי בתהליך) הליוס התעורר לפני השמש. החושך עדיין מילא את הפינות של החדר, ולרגע הוא שכב בשקט, מקשיב. משהו היה שונה. בשעה הזו, הוא היה רגיל לשפשוף של אבן השחזה של אביו, לצעדיו החזקים של מגפיו חוצים לעבר האגן מים, ולזמזום העדין של אמו כשהכינה את ארוחת הבוקר. הבוקר, אף אחד מהצלילים האלה… קרא/י עוד
(הפרולוג ארוך מזה, פשוט יש כאן מגבלת מקום) הליאוס התעורר לפני הזריחה, החדר עטוף בחשכה. הוא נשאר במיטה, מאזין. בדרך כלל, בשעה הזו, היה שומע את חריקת אבן השחזה של אביו, מגפיו חוצים את הרצפה אל הכיור, ואת זמזום אמו הרך כשהיא מכינה את ארוחת הבוקר. הבוקר, הצלילים הללו נעדרו. במקום זאת, שמע קיפול בד,… קרא/י עוד
בשדה תעופה
(Intro) (או-או-או...) (או! כן...) זה סופש ארוך, הנסיעות מטורפות עם הרבה עבודה, אני מרגיש קצת זיהומי למרות שאנשים סקפטיים—כל מה שאני מאמין זה שהזמן פשוט אומר טיק-טיק-טיק... (Verse 1) תיבת הדואר צורחת, הדדליין צמוד רדפתי אחרי רוחות באור המסך הצוואר שלי קשר והעיניים שלי מטושטשות האדם שהייתי הוא… קרא/י עוד
אמא שלי עשתה את אלה לחתונה של בן דוד שלי. היא חשבה שהיא תחכה לנצח שאני אתחתן.
בבית ספר יסודי, קיבלתי ציונים מושלמים ברקמה לא בגלל כישרון, אלא בגלל קשרים. התחברתי למורה ונתתי לה לעשות את זה, או שהעברתי את העבודה לחברים המוכשרים שלי. אני אישית שנאתי כל שנייה מזה. קדימה להיום!!!! אני רוצה לקשט שמלה לחתונה, אני לא רוצה לבזבז כסף, ופתאום מצפים ממני שיהיו לי ידיים, ידע וביטחון. אז… קרא/י עוד
על צ'יאבטה טרונדיים ודראפן
הגורל לא יצר אותם מתוך צורך. הוא לא קרא לזה אהבה. הוא קרא לזה איזון— וקשר אותם יחד בכל מקרה. שדונית שנולדה ממלחמה אינסופית, מעוצבת במרקם של ממלכות שבורות, חסינה לא בזכות ברכה אלא בסירוב לתת לה לנוח. היא זוכרת הכל— כל חיים, כל סוף, כל צעקה שלבשה אי פעם את קולו. הוא מתחדש בכל פעם. נשטף נקי. מקבל… קרא/י עוד
בבית קפה בבודו שנקרא סקיפט (שהוא חלק מבודו בייקרי)
יד של סאקורה hesitated מעל האגן מים, המגבת החמה והלח פתאום הרגישה כבדה כמו עופרת. הכינוי הישן של חיבה לאחותה החליק החוצה בניגוד לרצונה, נושא עמו קשר מסובך של געגועי ילדות ושנאה עמוקה, חלודה. למרות כל השנים של שתיקה, ההבנה המפחידה שהיורשת של טוהסאקה הולכת לבד אל המרתף של מאטו, התהום שהחלה באופן… (נערך) קרא/י עוד
“להיות” מאת: דניאל אני עייף, אבל לא מהנשימה. לא מהבקרים. לא מהאופן שבו האור עדיין מוצא את דרכו דרך סדקים שלא ידעתי שיש לי. אני עייף מלהניח איפה האדמה תחזיק, מלהחזיק מפות שכבר לא תואמות את הדרכים מתחת לרגליי. אני לא יודע איך תיראה אהבה הבאה. אני לא יודע אם אעז חלום נוסף להיות. אני לא יודע מתי או… קרא/י עוד
Title: אולי שכחתי? אוהב את זה או לא, אלה הפצעים שקיבלתי, כל מה שביקשתי היה אהבה, ילד, זה לא הרבה. העיניים שלי היו מלאות אהבה, עכשיו הן אדומות, ואם תשאל אותי מה קרה, אני פשוט אגיד לך, שכחתי. אני אגיד ששכחתי. חשבתי שהיינו מאוהבים, אולי היינו רק קשר, סבוכים בכל דבר שהבטחנו אבל שכחנו. אולי זה כל… קרא/י עוד
בעבר, מתנות אהבה לא היו רק חפצים חומריים—הן היו שפה שקטה שנושאת את הרגשות העמוקים ביותר. הצורות שלהן השתנו בין ציוויליזציות, כל אחת משקפת חזון ייחודי של רומנטיקה. במצרים העתיקה, היצירתיות הגיעה לשיא כאשר המלך רמסס השני בנה מקדש שלם לאשתו נפרטיטי באבו סימבל, וחרט על קירותיו: "היא למענה השמש זורחת."… קרא/י עוד
סנדוויץ' עוף עם קשרי שום ורוטב. עסקה טובה, חוזרים לעבודה. (נערך)
בחלום, ילדה קטנה חוותה את אותו חלום/סיוט חי של תאונה שמתרחשת ליד הבית שלה. החלום כלל דובון, ילד קטן שעומד בשדה חיטה, עגלה הפוכה על הכביש וקשר בעץ. האח שלה חווה חלומות חוזרים גם כן, אבל אני לא ידעתי. בבוקר הרביעי התרחשה התאונה, אבל לא מראים מי נדרס, אלא מתמקדים בקשר מעל העץ. 🤷
רגעים קריסטליים פרקטליים, סדקים כמו ספירלה מסתובבת למטה בעוד גבולות ליניאריים מתמוססים לכתרי קוונטום פרדוקס זמני заставляет חלקיקים לרקוד הם אינסופיים קשורים דחיסת העבר וההווה, העתיד הוא תרכובת המתמטיקה של הזיכרונות שלי מתרבה, מחלקת, ואז מתפזרת לרוחב חומר? אנטי-חומר? החתימות הזמן האלה? הן… קרא/י עוד
3 חתיכות חוט נכנסות לבר. הראשונה נדחית על ידי הברמן שאומר שהם לא מגישים חוטים כאן. השנייה מתהלכת אל הבר אבל גם היא נדחית. השלישית קופצת, פוגעת במאוורר התקרה, מסתובבת בחדר ומתקדמת אל הברמן. “אתה לא גם חתיכת חוט?”, אומר הברמן בזעף. #3 עונה, “לא, אני קשר פרום”
משוך את הדייזי שלי זה דוחף למעלה דלי שנבעט לילה מלא כוכבים שמקיף תהום של טפטוף שעווה עם נר דולק ניצוץ של אור מהבהב במחשבה תחושת תלייה של זמן סופי מתכלה עם צריכה מבוזבזת כמה הוצאתי כדי ללמוד לתפקד לאן אני הולך מה קדוש המכונת כתיבה קדושה השיר קדוש מילים לשים את המחשבה שלי בנחת הלוואי ויכולתי לשוב… קרא/י עוד
מתחת לצלעות של יגדראסיל אני משוטט, דבר חסר שורשים שנגסו בו נחשים לא ידועים. הסירופ טועם כמו ברזל וחורפים ישנים. מעליי, תשעה עולמות מהבהבים כמו גחלים גוססות, ושכחתי איזו אפר הייתה פעם ביתי. אודין החליף עין בחוכמה, אני הייתי מוכן להחליף את שתיהן לשכחה. אך גם בעיוורון, עדיין הייתי רואה את המסדרון… קרא/י עוד
לופי צריך לתת לרובין קשר האקי כדי שהיא תוכל להכות את השיניים של קרוקודייל (הוא יודע מה הוא עשה)
להיות עם מישהו לשחק זה חלק מהכיף הכי טוב בחיים שלי. אולי אני אמצא מישהו אחר ליהנות מהנוכחות של אחד את השני שוב. אם אני ילד טוב אולי. עכבר 🐁 l0p
המוח לא יכול להיות סוכן ברקמה. כנראה שהלב, המובן כקשור לכל manifestations שלו, גם לא יכול. זה רק כשאתה עושה וההוויה של זה היא נכונה, זה נושא. בהרמוניה של הכל. שלך ושל כל אחד. רק אז זה גורל ההוויה. אין זרמים רציונליים או פנימיים שיכולים להנחות בדברים החשובים ביותר. מה שמנחה אז הוא ... השם הבלתי שם… קרא/י עוד
קשרתי קשר באצבע הקטנה שלי.. סימן שאני שייך אליך.. גם אם זה רחוק, אהובתי.. זה בדופק שלך.. קשרתי קשר באצבע הקטנה שלי.. שני נשמות להתאחד.. שצל שלי ילווה אותך.. כל פעם עד שניפגש.. זהו תחילת הסיפור שלנו.. הבטח להיות נאמן.. לא משנה איפה אנחנו.. השיר הזה ידהד.. קשרתי קשר באצבע הקטנה שלי.. זה לא נעלם גם… (נערך) קרא/י עוד
המדרגות מאבן היו קרות ומעט רטובות, מכוסות בשכבת מוס ירוק קטנה שהקלה על צעדיהם. ככל שעלו גבוה יותר, הרעש הרחוק של העיר הוחלף ברשרוש הרוח בין ענפי ארזים עתיקים ובקריאות חדות של ציפורים בעמק היער. אקירה עצר לרגע על מדרך קטן באמצע הדרך, ידו עדיין מחזיקה חזק ביד של סאקורה. הוא הציץ חזרה אל הצללים של… קרא/י עוד
" היא חולקת את דמה, ואני חולק את שלי. גופה, גופי. הקשר הבלתי ניתן לשבירה... עד לחיים אחרים, אנחנו יכולים להיות." - דאגלס ר. האריס הרביעי קטע מאחת מהסיפורים שאני יוצר. אחת מהדברים המרכזיים על אכלאויס היא, שהיא שורדת. עוד יגיע...